מחשבות ועוד

הפעם הראשונה שהבנתי את מהותם של החלונות  ושל ההשתקפויות הייתה כשהייתי בת חמש. ישבנו כל ילדי הגן על שטיח והקשבנו לסיפור שהקריאה הגננת. לחישה נעימה

ביום האחרון של השנה שיחקו מאות שחפים עם הרוח המשוגעת שהשתוללה מעל ומתחת לגשר קארל. נצמדתי אל מעקה האבן הקפוא ליד הפסל השני, פתחתי את

סוף ספטמבר. בארץ הדבר היחיד שמעיד על כך שעכשיו סתיו הוא לוח השנה, בבודפשט כמו במזרח אירופה כולה, מעידים על כך העננים שצובעים את הכל

“מתי החלטת שניפגש רק ב2035 על גשר קארל? זה עוד המון זמן, אני לא מוכן לחכות עד אז?” . הודעת הוואטסאפ קפצה והסתירה על מסך

אם אפשר שסינדרלה תשב בכרכרת דלעת רתומה לסוסים אציליים שייקחו אותה אל מסיבת הארמון של הנסיך, ברור היה לי כשהייתי ילדה, שבתוך דלעות מתקיימים עולמות.