רולדת פרג כמעט כמו בבודפסט

סוף ספטמבר. בארץ הדבר היחיד שמעיד על כך שעכשיו סתיו הוא לוח השנה, בבודפשט כמו במזרח אירופה כולה, מעידים על כך העננים שצובעים את הכל בפילטר מרגש של רוך, וריח של גשם, ומעילים שעוטפים את העוברים ושבים שחולפים על פני בתי קפה קטנים דרך עננות ריח של שמרים ופרג.

הבעיה:
רוב הקונדיטוריות לא ידעו אם רולדת הפרג שמפלרטטת איתי דרך חלון התצוגה טבעונית.

הפתרון:
שיטת הניסוי, הטעיה והתהייה.

התוצאה:
רולדת פרג שתגרום לבטן שלכם למחוא כפיים ולשיר שיר עם הונגרי.

מה צריך:

– 2 כוסות פרג טחון טרי (אם הוא לא טרי ולא נטחן מול עיניכם אל תתאמצו לאפות, היא תצא מאכזבת עם טעם לוואי)
– כוס חלב סויה
– רבע כוס אגוזי מלך קצוצים
– מיץ מלימון אחד
– רבע כפית גרידת לימון (ולא לשכוח לשטוף את הלימון היטב לפני שמגרדים)
– חצי כוס סוכר
– שקית סוכר וניל
– כף גדושה חמאת שקדים
– 3/4 כוס פירורי לחם ללא גלוטן
– 6 עלי פילו
– 1/3 חבילת מזולה מומסת
– אבקת סוכר

מה עושים:
– מחממים תנור לחום של 180 מעלות.
– מתחילים עם המלית: מחממים בסיר קטן חלב סויה, סוכר, מיץ לימון, וניל, וגרידת לימון. כשהסוכר נמס מוסיפים חמאת שקדים, מערבבים היטב ומוסיפים את הפרג.
– מורידים מהאש, מוסיפים אגוזי מלך ופירורי לחם.
– נותנים לתערובת להתקרר.
– בינתיים מורחים מזולה בין שלושת עלי הפילו, וגם על גב העלה העליון.
– מניחים בנדיבות מלית פרג לאורך צלע העלה, מכסים משני הצדדים ומגלגלים בעדינות לרולדה.
– מכינים שתי רולדות.
– מעבירים לתבנית עם נייר אפייה ואופים למשך 15 שעה בלבד.
– מוציאים מהתנור ומפזרים אבקת סוכר כשהרולדה עדיין חמה.

כמה דברים חשובים:
– את חלב הסויה אפשר להחליף ביין אדום, או בחלב אורז.
– בפעם האחרונה שאפיתי את הרולדה גיליתי שאין בבית לימונים, תפוז לעומת זאת היה והשתמשתי בו ובקליפה שלו. יצא שנוי במחלוקת עד כדי כך שמאז אני אופה תמיד רולדה אחת עם תפוז ואת השניה עם לימון כמו במתכון.
– למה פירורי לחם בלי גלוטן? מפני שיש להם טעם של עוגיות. וגם רכים יותר ומדביקים יותר את הפרג לכדי מלית.

 

אהבתם? שתפו את חבריכם!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

אולי גם זה יעניין אותך..

אנדרדוג במובן המנצח

גשם וסופת רעמים העירו אותי הבוקר הישר אל זיכרון ילדות מתוק: הייתי בת חמש כשעמדתי יחפה בסלון ביתו של סבא שלי, והצמדתי את האף לחלון,

על חלונות והשתקפויות

הפעם הראשונה שהבנתי את מהותם של החלונות  ושל ההשתקפויות הייתה כשהייתי בת חמש. ישבנו כל ילדי הגן על שטיח והקשבנו לסיפור שהקריאה הגננת. לחישה נעימה

סילבסטריזם

ביום האחרון של השנה שיחקו מאות שחפים עם הרוח המשוגעת שהשתוללה מעל ומתחת לגשר קארל. נצמדתי אל מעקה האבן הקפוא ליד הפסל השני, פתחתי את

בחירתה של סופי

כלבה קשישה עם שינים מצחיקות שגדלו לכיוונים חריגים, אוזן אחת זקורה ושניה צונחת, שיער שיבה סביב האף והעיניים ומבט שפילח לי את הלב והבטן הסתכלה

מרק סלק בסגנון בורשט

 אם זה היה תלוי בי, היה חורף כל השנה , כל יום, כל היום. העולם היה מפולטר קבוע בצבעי חורף רכים, ריח של גשם ואדמה