אין לי חיבה יתרה למזון שמתהדר בכותרת סופר-פוד, נראה לי שהסיבה לכך היא התחושה שטרנדים אכילים מקבלים אישיות עצמאית אסרטיבית מדי ומנסים להידחף אל חיינו דרך כל פרצה דיגיטלית כאילו היו מועמדים לראשות הממשלה.

לא הייתי מכירה את זרעי הצ’יה אישית אם לא האיש המתוק עם עיני האגמים שחולק איתי את חייו, היה תחת השפעת פרסומות כשעשה קניות ואחריהן מיקם במזווה קופסת פלסטיק שבמבט ראשון נראתה לי כמו מארז פרג. יכולתי לתרץ את המהירות שבה השיש התמלא במצרכים להכנת עוגת פרג בכך שהראש שלי היה עסוק באלף מחשבות במקביל, אבל הסיבה האמיתית היא שקריאה ברפרוף היא שמי השני וחוסר שימת לב לפרטים הקטנים הוא שמי האחר. ליד קערת המיקסר העמדתי למסדר קמח, סוכר, חלב סויה, בננה שתחליף שתי ביצים ואת קופסת הפלסטיק שבעוד דקות אבין שהתוכן שבתוכה רק מתחזה לפרג.

כמעט היתה פה עוגת פרג, אבל לא
בסיר קטן הרתחתי מים, הוספתי סוכר, גירדתי קליפת לימון והחמאתי לעצמי על כך שעל אף הסערות מבחוץ ומבפנים אני עומדת יחפה במטבח ועומדת לאפות עוגת פרג טבעונית שאפילו עליה השלום יכולה היתה להיות גאה בי. פתחתי את קופסת הפלסטיק כדי להוסיף כוס “פרג” למים הרותחים שפיזרו אדי גרידת לימון במטבח, הרגשתי קצת מיקי שמו כשהשתמשתי בכוס מדידה ולא כמו תמיד בספל שעצי אשוח מצוירים עליו, ורגע לפני שהוספתי את הגרגרים האפרפרים לסיר, שמתי לב שעל תווית הקופסא מתנוססות אותיות גדולות וברורות שמתחברות למילים ‘זרעי צ’יה אורגניים’.

תינוקיה של נבטים ציוריים
החזרתי את המצרכים למקומם, ניקיתי את השיש ונזכרתי שקראתי פעם משהו על הקשר בין דשן לזרעי צ’יה. זכרון מוטעה אגב, אין קשר לדשן.
באקט מרד נעורים מזדקן לקחתי חופן זרעים ופיזרתי על האדנית ששבועות קודם לכן החבאתי באדמתה גרעיני פיטנגו שהשרישו במהירות לא הגיונית ושלחו לעבר השמיים עלים בהירים. את מעט הזרעים שדבקו לכפות הידיים שלי, ניערתי לעציץ אחר, ויצאתי לקנות פרג טרי, כי חשק ברמת “דודא” לעוגת פרג היא לא משהו שאפשר להתמודד איתו בשום דרך מלבד מאכילת עוגת פרג.
אחר כך הגיע הקיץ ואחריו הסתיו שלכבודו יצאתי עם כוס יין למרפסת וגיליתי שבעציץ הקטן שמעליו ניערתי את כפות הידיים, ובאדנית הפיטנגו נבטו עלים קטנים שנראו כאילו צוירו בסטודיו של וולט דיסני. העציץ נראה כמו תינוקייה של גורי צ’יה.

היחסים שלנו עלו שלב
בשלב הזה עדיין לא פיתחתי חיבה מיוחדת לצ’יה, אבל ציינתי לעצמי שיש ליחסים שלנו סיכוי. כשהגיע החורף העלים הפכו לגבעולים זקופים נדיבים בעלים ובראש כל גבעול פרח סגול. היחסים שלנו עלו שלב והחלטתי לתת להם מקום של כבוד במטבח. רק החלטתי, אבל לא ידעתי מה עושים איתם. שלחתי את תמונת האחו הקטן שבאדנית לאינדיאנית שלי ובתמורה קיבלתי ממנה את המתכון האלוהי הזה לפודינג צ’יה, שרק פיה אינדיאנית עם חיוך מיליון גומות יכולת להמציא כזה שילוב. טעים חייכן ומשמח.

שלושה דברים שגיליתי על צ’יה
1. שלוש כפות צ’יה מושרות בחצי כוס מים פושרים למשך חצי שעה, מהוות תחליף מעולה לביצה בבראוניז טבעוני ובקציצות סויה. ויכול להיות שבעוד מתכונים, כשאנסה אספר לכם.
2. הסופר פוד הזה צומח לגבעולים יפיפיים שאפילו מי שלא מצטיין בגינון עציצים יוכל להתגאות בהם.
3. פודינג צ’יה הוא אחד הפינוקים בעלי טעם ומרקם שמחזיר אותי לילדות, ואם לדייק לזיכרונות הילדות הכי נעימים, מתרוצצת בחצר של סבא שלי ונושפת בועות סבון, הדשא שנקצר מדגדג את כפות הרגליים, וקערה עם תותים צוננים מונחת בצד בתקווה שאפסיק להשתולל ואוכל אותם.

הבשורות הטובות:
עשר דקות, חמישה מצרכים, קערה, כוס וכף ויש פודינג צ’יה .

הבשורות העוד יותר טובות:
הנה המתכון, בלי הסברים מתישים על סופר-פוד, הוא לא דיאטטי ולא מתיימר להיות סופר-פוד אבל טעים מפנק ומנחם.

פודינג צ’יה בטעם של ילדות – מה צריך:
– 5 כפות זרעי צ’יה.
– 1 קופסת שימורי אננס.
– כוס משקה סויה טרי של תנובה במתיקות מעודנת.
– חצי כוס מים.
– חצי כוס חלב קוקוס.
– 2 שקיות אבקת סוכר.
– תותים/ ליצ’י/ מנגו/ או כל פרי אחר

מה עושים:
– יוצקים לקערה משקה סויה, מים,חלב קוקוס ואת הסירופ מקופסת השימורים (הבטחתי שלא מדובר במזון בריאות, הנה ההוכחה).
– מוסיפים לאט תוך כדי ערבוב את זרעי הצ’יה ואת סוכר הוניל.
– מעבירים קופסא סגורה ומכניסים למקרר לחמש שעות.
– אחרי חמש שעות כל הטעמים כבר נהיו חברים טובים. מערבבים היטב, מוסיפים את קוביות האננס המשומר (ראו הערת סוגריים כנ”ל)
– לפני ההגשה מוסיפים פירות טריים חתוכים.

כמה דברים חשובים:
– אם הפודינג סמיך מדי, אפשר לדלל אותו במעט מים או במשקה סויה.
– הרשת מלאה במתכוני פודינג צ’יה והסברים מפורטים על ערכים תזונתיים, תחום שאני ללא ספק לא מבינה בו כלום. אם אתם מקפידים על ספירת קלוריות חשוב שתבדקו שם מה קורה במנת פודינג. אם תרצו לשתף אותי יהיה נחמד.
– אל תשכחו לחשוב מחשבות שמחות כשאתם מכינים את הפודינג, אתם כבר יודעים למה.

 

אהבתם? שתפו את חבריכם!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

אולי גם זה יעניין אותך..

אנדרדוג במובן המנצח

גשם וסופת רעמים העירו אותי הבוקר הישר אל זיכרון ילדות מתוק: הייתי בת חמש כשעמדתי יחפה בסלון ביתו של סבא שלי, והצמדתי את האף לחלון,

על חלונות והשתקפויות

הפעם הראשונה שהבנתי את מהותם של החלונות  ושל ההשתקפויות הייתה כשהייתי בת חמש. ישבנו כל ילדי הגן על שטיח והקשבנו לסיפור שהקריאה הגננת. לחישה נעימה

סילבסטריזם

ביום האחרון של השנה שיחקו מאות שחפים עם הרוח המשוגעת שהשתוללה מעל ומתחת לגשר קארל. נצמדתי אל מעקה האבן הקפוא ליד הפסל השני, פתחתי את

בחירתה של סופי

כלבה קשישה עם שינים מצחיקות שגדלו לכיוונים חריגים, אוזן אחת זקורה ושניה צונחת, שיער שיבה סביב האף והעיניים ומבט שפילח לי את הלב והבטן הסתכלה

רולדת פרג כמעט כמו בבודפסט

סוף ספטמבר. בארץ הדבר היחיד שמעיד על כך שעכשיו סתיו הוא לוח השנה, בבודפשט כמו במזרח אירופה כולה, מעידים על כך העננים שצובעים את הכל