עוגת בננות בטעם של פראג

מה זאת אומרת טעם של פראג? זאת אומרת שהיא רכה, לחה, נימוחה, יש לה טעם של בית, וגם של ארוחת עשר בגן ילדים כשגשם יורד בחוץ ואת הרגליים עוטפות גרביים עבות שסבתות חייכניות סרגו מול האח רגע לפני חג המולד. העוגה הזו כל כך עשירה וטעימה, שאף אחד לא מאמין שאין בה ביצים וחמאה.

ערך מוסף:
קערה אחת, כוס מדידה אחת ומזלג אחד. זה כל מה שנשאר בכיור אחרי ההכנה.

ערך מוסף עוד יותר שווה:
בבננה אחת יש 16% מגנזיום, 12% אשלגן, 12.2% סיבים תזונתיים וים של ויטמין B6 , אם אתם שומרים על כושר אתם מבינים למה כדאי לכם לאכול בננות, אם אתם לא שומרים על כושר אז תתחילו עכשיו. גם להתאמן וגם לאכול עוגת בננות.

מה צריך:
– 6 בננות בשלות מדי . מה זה אומר בשלות מדי? ממש רכות כל כך שקשה לקלף אותן, אלו שהגננת ניסתה לשכנע אתכן שזה דבש ואתם ידעתם שזה לא.
– 3 כפות חמאת בוטנים
– 4 כפות סילאן
– 2 כוסות קמח כוסמין מלא
– 1/3 כוס חלב סויה / חלב אורז / חלב שקדים (האחרון משאיר טעם חזק של שקדים)
– שקית אבקת אפיה
– שקית סוכר וניל
– חצי כוס פיצפוצי שוקולד לבן

מה עושים:
– מחממים תנור ל 180 מעלות.
– מועכים את הבננות בקערה בעזרת מזלג. מוסיפים חלב סויה / שקדים / אורז ומערבבים היטב.
– מוסיפים לתערובת חמאת בוטנים, וממשכים לערבב.
– מוסיפים בהדרגה קמח, אבקת אפיה, סוכר וניל ופיצפוצי שוקולד לבן.
– את התערובת יוצקים לשתי תבניות אינגליש קייק קטנות או לתבנית קוגלהוף. ובכל מקרה לשמן היטב את התבנית במזולה.
– מכניסים לתנור למשך כ 50 דקות.
– חשוב לבדוק מדי פעם עם קיסם ולקחת בחשבון שהעוגה צריכה להשאר לחה.

כמה דברים חשובים:
– אוהבים קינמון? גם אנחנו, ואפשר וכדאי להוסיף לתערובת רבע כפית קינמון.
– את פיצפוצי השוקולד הלבן אפשר להמיר בפיצפוצי שוקולד מריר טבעוני , או בחצי כוס אגוזי מלך שבורים.
– אם העוגה לא מתחסלת באותו יום, כדאי לשמור אותה במקרר. למה? מפני שהיא לחה, ואם אנחנו לא גרים בפראג, אז לא מספיק קר כדי להשאיר עוגה לחה על השיש בלי שתתקלקל.

 

אהבתם? שתפו את חבריכם!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

אולי גם זה יעניין אותך..

אנדרדוג במובן המנצח

גשם וסופת רעמים העירו אותי הבוקר הישר אל זיכרון ילדות מתוק: הייתי בת חמש כשעמדתי יחפה בסלון ביתו של סבא שלי, והצמדתי את האף לחלון,

על חלונות והשתקפויות

הפעם הראשונה שהבנתי את מהותם של החלונות  ושל ההשתקפויות הייתה כשהייתי בת חמש. ישבנו כל ילדי הגן על שטיח והקשבנו לסיפור שהקריאה הגננת. לחישה נעימה

סילבסטריזם

ביום האחרון של השנה שיחקו מאות שחפים עם הרוח המשוגעת שהשתוללה מעל ומתחת לגשר קארל. נצמדתי אל מעקה האבן הקפוא ליד הפסל השני, פתחתי את

בחירתה של סופי

כלבה קשישה עם שינים מצחיקות שגדלו לכיוונים חריגים, אוזן אחת זקורה ושניה צונחת, שיער שיבה סביב האף והעיניים ומבט שפילח לי את הלב והבטן הסתכלה

רולדת פרג כמעט כמו בבודפסט

סוף ספטמבר. בארץ הדבר היחיד שמעיד על כך שעכשיו סתיו הוא לוח השנה, בבודפשט כמו במזרח אירופה כולה, מעידים על כך העננים שצובעים את הכל