ממרח אגוזים שוקולד, ואף מילה על נוטלה

ולמה אף מילה? מפני ששובר השוויון שלי במעבר מצמחונות לטבעונות היה הוויתור על נוטלה. האהבה שלי לממרח האלוהי הזה היתה כל כך עזה, עד שעניתי על כל סעיף שמגדיר התמכרות, וזה כולל דהירה לסופר לקנות נוטלה ברגע שמפלס הנוטלה בבית ירד לחצי צנצנת.

ואיך המפלס ירד? לא כי נמרח בעדינות על לחם, ולא כי השתתף במרכיבים של עוגה, אלא עם כף.

ומי אחראי לזה? אני, וכל מילה נוספת מיותרת.
בסופו של דבר הרצון למנוע סבל של בעלי חיים גבר על ההתמכרות. ביום בו נוטלה ואני נפרדנו. עליתי על רכבת הטבעונות, נופפתי לה בעצב לשלום ודהרתי אל מחוזות המטבח כדי לייצר את הדבר הקרוב ביותר לממרח המקורי.

עכשיו ככה: הממרח הזה לא מאד דומה לנוטלה. אבל הוא מתוק וטעים וקרמי ואגוזי ועושה את העבודה.
ומה איתי? ממשיכה לאחוז בכף כאילו היה הקלשון של אמזונה, ליהנות מרגעי אושר מתוקים, וברגע זה מבינה שעל אף הכותת, הזכרתי את המילה נוטלה שש פעמים כולל הפעם הזו. ועכשיו המתכון:


ממרח אגוזים שוקולד טבעוני
מה צריך:
– 2 חפיסות שוקולד מריר טבעוני 60%
– 1/4 כוס משקה סויה או שקדים
– 3 כוסות אגוזי לוז
– 1/4 כוס סוכר/ מייפל או סילאן
– תמצית וניל

מה עושים:
– מפזרים אגוזים על תבנית אפייה וקולים בתנור בחום של 200 מעלות למשך 15 דקות
– חשוב שהתבנית תהיה בשליש התחתון של התנור.
– מוצאים, מקררים ומנקים את האגוזים מהקליפות. אפשר לשפשף אותן בין שתי הידיים, ואפשר להניח אותם בתוך מגבת יבשה ולגלגל אותם. אני מעדיפה את שיטת הידיים, ורצוי מעל הכיור מטעמי בלאגן.
– טוחנים את האגוזים בבלנדר חזק / נינג’ה/ מעבד מזון למשך חמש דקות במהירות גבוהה.
– מערבבים וממשיכים לטחון עוד כ-10 דקות עד שנוצרת חמאת אגוזים.
– בקערת מיקרו ממיסים יחד שוקולד מריר, תמצית וניל, מייפל/סוכר /סילאן ו ¼ כוס משקה סויה/ שקדים.
– חשוב כל מספר שניות להוציא את הקערה ולערבב היטב כדי שהשוקולד לא יתפרק.
– מוסיפים בהדרגה את השוקולד המומס אל חמאת האגוזים שבמעבד המזון תוך כדי פעולה, וממשיכים לטחון למשך חמש דקות נוספות.
– מעבירים לצנצנת ושומרים במקרר
– האושר הזה צריך להיות שעתיים במקרר כדי שכל הטעמים והחומרים יהיו חברים טובים ואז הוא מוכן לאכילה.
– במקרר הוא נשמר למשך שבועיים לפחות, אלא אם כן במבטח מסתובבת מישהי עם כף ומורידה את המפלס בקצב מהיר.

קרקרים מתפצפצים ללא קמח

 

אהבתם? שתפו את חבריכם!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

אולי גם זה יעניין אותך..

אנדרדוג במובן המנצח

גשם וסופת רעמים העירו אותי הבוקר הישר אל זיכרון ילדות מתוק: הייתי בת חמש כשעמדתי יחפה בסלון ביתו של סבא שלי, והצמדתי את האף לחלון,

על חלונות והשתקפויות

הפעם הראשונה שהבנתי את מהותם של החלונות  ושל ההשתקפויות הייתה כשהייתי בת חמש. ישבנו כל ילדי הגן על שטיח והקשבנו לסיפור שהקריאה הגננת. לחישה נעימה

סילבסטריזם

ביום האחרון של השנה שיחקו מאות שחפים עם הרוח המשוגעת שהשתוללה מעל ומתחת לגשר קארל. נצמדתי אל מעקה האבן הקפוא ליד הפסל השני, פתחתי את

בחירתה של סופי

כלבה קשישה עם שינים מצחיקות שגדלו לכיוונים חריגים, אוזן אחת זקורה ושניה צונחת, שיער שיבה סביב האף והעיניים ומבט שפילח לי את הלב והבטן הסתכלה

רולדת פרג כמעט כמו בבודפסט

סוף ספטמבר. בארץ הדבר היחיד שמעיד על כך שעכשיו סתיו הוא לוח השנה, בבודפשט כמו במזרח אירופה כולה, מעידים על כך העננים שצובעים את הכל