מה צריך:
– חצי קילו קמח לבן
– כוס קורנפלור
– כוס קמח כוסמין
– 3 כפות שמרים יבשים
– 4 כפות שמן מזולה או תירס
– חצי כוס סוכר
– כף גדושה מלח גס
– 3 כוסות מים פושרים
– חצי כוס חמוציות לא מסוכרות קצוצות
– כף זרעי כוסברה
– כף זרעי קצח
להברשה:
שתי כפות דבש, רבע כוס מים חמים
לקישוט:
שומשום, קוואקר, קצח, זרעי חמניה, זרעי דלעת, מלח גס
מה עושים:
– בקערת מיקסר עם ווו לישה מערבבים את שלושת סוגי הקמח, שמרים וסוכר למשך חצי דקה.
– מוסיפים חמוציות, זרעי כוסברה וקצח ומערבבים עד שהזרעים יהיו מכוסים בקמח.
– מוסיפים תוך כדי לישה מים מלח ושמן.
– בשלב הזה אני אוהבת להוציא את הבצק מהקערה ולהמשיך את הלישה עם הידיים על משטח מקומח . אבל זו הסטיה הפרטית שלי ואפשר את כל הלישה לבצע במיקסר.
– כשהבצק הופך להיות גמיש ומתמסר מכסים את הקערה בניילון נצמד ונותנים לו לתפוח עד שיכפיל את הנפח.
– מסירים את הניילון, לוחצים לאט על הבצק כדי שהאויר יצא ממנו, לשים שוב ומחלקים לגושים במשקל 80 ג”ר. או בגודל כדור פינגפונג קטן.
– מחממים תנור ל 180 מעלות.
– מכדררים לכדורים, או קולעים ללחמנית קשר. מסדרים את הלחמניות על תבנית אפייה במרחק 5 ס”מ אחת מהשניה, מניחים בזהירות ניילון על התבנית ומבקשים מהלחמניות שיתפחו יפה.
– אחרי 25 דקות מברישים בזהירות את הלחמניות עם תערובת הדבש והמים, ומפזרים שומשום, זרעים, קוואקר, מלח.
– אופים במשך כחצי שעה, או עד שהלחמניות זהובות.
כמה דברים חשובים:
– אפשר לוותר על קמח הכוסמין ולהשתמש רק בקמח לבן. על הקורנפלור אל תוותרו הוא עושה ללחמניות קסמים.
– ככל שלשים יותר כך הלחמניות יהיו רכות ותפוחות יותר. אבל לישה נעימה, רגישה, כזו שתרגום לבצק להרגיש שאתם אוהבים אותו.
– כדי לדעת אם הלחמניות מוכנות להיכנס לתנור, כדאי ללחוץ על אחת מהן עם האצבע, אם הגומה שנוצרת תופחת מהר חזרה זה האות שאפשר לאפות.
– גילוי נאות, כשאני אופה אני לא משתמשת בכוסות מדידה ולא בכפות. אלא מרגישה מה הבצק מבקש לקבל ועל כן אצלנו בבית הלחמניות יוצאות בכל פעם טיפה אחרת.
– הכי חשוב ובמיוחד כשאופים לחמים ולחמניות, אם כל אוכל שמבשלים יצא טעים יותר כשחושבים מחשבות שמחות, אז כשמדובר בבצק שמרים זה עניין של הצלחה או כישלון. השמרים חיים וכנראה שהם רגישים הרבה יותר מכפי שנדמה לנו. אז תחשבו מחשבות שמחות, ובקשו מהלחמניות שיעשו שמח וטוב לכל מי שיאכל אותן.
