לחמניות מתוקות טבעוניות ומפנקות

מה צריך:
– חצי קילו קמח לבן
– כוס קורנפלור
– כוס קמח כוסמין
– 3 כפות שמרים יבשים
– 4 כפות שמן מזולה או תירס
– חצי כוס סוכר
– כף גדושה מלח גס
– 3 כוסות מים פושרים
– חצי כוס חמוציות לא מסוכרות קצוצות
– כף זרעי כוסברה
– כף זרעי קצח

להברשה:
שתי כפות דבש, רבע כוס מים חמים

לקישוט:
שומשום, קוואקר, קצח, זרעי חמניה, זרעי דלעת, מלח גס

מה עושים:
– בקערת מיקסר עם ווו לישה מערבבים את שלושת סוגי הקמח, שמרים וסוכר למשך חצי דקה.
– מוסיפים חמוציות, זרעי כוסברה וקצח ומערבבים עד שהזרעים יהיו מכוסים בקמח.
– מוסיפים תוך כדי לישה מים מלח ושמן.
– בשלב הזה אני אוהבת להוציא את הבצק מהקערה ולהמשיך את הלישה עם הידיים על משטח מקומח . אבל זו הסטיה הפרטית שלי ואפשר את כל הלישה לבצע במיקסר.
– כשהבצק הופך להיות גמיש ומתמסר מכסים את הקערה בניילון נצמד ונותנים לו לתפוח עד שיכפיל את הנפח.
– מסירים את הניילון, לוחצים לאט על הבצק כדי שהאויר יצא ממנו, לשים שוב ומחלקים לגושים במשקל 80 ג”ר. או בגודל כדור פינגפונג קטן.
– מחממים תנור ל 180 מעלות.
– מכדררים לכדורים, או קולעים ללחמנית קשר. מסדרים את הלחמניות על תבנית אפייה במרחק 5 ס”מ אחת מהשניה, מניחים בזהירות ניילון על התבנית ומבקשים מהלחמניות שיתפחו יפה.
– אחרי 25 דקות מברישים בזהירות את הלחמניות עם תערובת הדבש והמים, ומפזרים שומשום, זרעים, קוואקר, מלח.
– אופים במשך כחצי שעה, או עד שהלחמניות זהובות.

כמה דברים חשובים:
– אפשר לוותר על קמח הכוסמין ולהשתמש רק בקמח לבן. על הקורנפלור אל תוותרו הוא עושה ללחמניות קסמים.
– ככל שלשים יותר כך הלחמניות יהיו רכות ותפוחות יותר. אבל לישה נעימה, רגישה, כזו שתרגום לבצק להרגיש שאתם אוהבים אותו.
– כדי לדעת אם הלחמניות מוכנות להיכנס לתנור, כדאי ללחוץ על אחת מהן עם האצבע, אם הגומה שנוצרת תופחת מהר חזרה זה האות שאפשר לאפות.
– גילוי נאות, כשאני אופה אני לא משתמשת בכוסות מדידה ולא בכפות. אלא מרגישה מה הבצק מבקש לקבל ועל כן אצלנו בבית הלחמניות יוצאות בכל פעם טיפה אחרת.
– הכי חשוב ובמיוחד כשאופים לחמים ולחמניות, אם כל אוכל שמבשלים יצא טעים יותר כשחושבים מחשבות שמחות, אז כשמדובר בבצק שמרים זה עניין של הצלחה או כישלון. השמרים חיים וכנראה שהם רגישים הרבה יותר מכפי שנדמה לנו. אז תחשבו מחשבות שמחות, ובקשו מהלחמניות שיעשו שמח וטוב לכל מי שיאכל אותן.

 

אהבתם? שתפו את חבריכם!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

אולי גם זה יעניין אותך..

אנדרדוג במובן המנצח

גשם וסופת רעמים העירו אותי הבוקר הישר אל זיכרון ילדות מתוק: הייתי בת חמש כשעמדתי יחפה בסלון ביתו של סבא שלי, והצמדתי את האף לחלון,

על חלונות והשתקפויות

הפעם הראשונה שהבנתי את מהותם של החלונות  ושל ההשתקפויות הייתה כשהייתי בת חמש. ישבנו כל ילדי הגן על שטיח והקשבנו לסיפור שהקריאה הגננת. לחישה נעימה

סילבסטריזם

ביום האחרון של השנה שיחקו מאות שחפים עם הרוח המשוגעת שהשתוללה מעל ומתחת לגשר קארל. נצמדתי אל מעקה האבן הקפוא ליד הפסל השני, פתחתי את

בחירתה של סופי

כלבה קשישה עם שינים מצחיקות שגדלו לכיוונים חריגים, אוזן אחת זקורה ושניה צונחת, שיער שיבה סביב האף והעיניים ומבט שפילח לי את הלב והבטן הסתכלה

רולדת פרג כמעט כמו בבודפסט

סוף ספטמבר. בארץ הדבר היחיד שמעיד על כך שעכשיו סתיו הוא לוח השנה, בבודפשט כמו במזרח אירופה כולה, מעידים על כך העננים שצובעים את הכל

מרק סלק בסגנון בורשט

 אם זה היה תלוי בי, היה חורף כל השנה , כל יום, כל היום. העולם היה מפולטר קבוע בצבעי חורף רכים, ריח של גשם ואדמה