אם אפשר שסינדרלה תשב בכרכרת דלעת רתומה לסוסים אציליים שייקחו אותה אל מסיבת הארמון של הנסיך, ברור היה לי כשהייתי ילדה, שבתוך דלעות מתקיימים עולמות.
בתוך הדלעות הקטנות יש בתים, שעל אדני החלון מגדלים הדיירים עציצים קטנים, ובמטבח מתבשלים תבשילי חורף נפלאים. ברור היה לי גם שבתוך דלעות גדולות יש עולם שלם ויש בו שדות ובתים וערים וכפרים, וחורף שמביא איתו עננים יפיפיים, ופנסי רחוב נדלקים כשיורד הערב, וכוכבים מנצנצים בשמי הלדעות וילדים מחשקים ואיכרם מגדלים מיקשות של דלועים.
בתוך העולם של הדלעות והדלועים גרה ילדה אחת אחרת שקוראים לה דידי היא המציאה את כל זה אבל גם יודעת שבכל דלעת באמת באמת יש עולם.
